ברוב המקרים, עורכי דין המועסקים בשירותם של עסקים, מגיעים מהתחום המסחרי והחברות. רק לעיתים רחוקות עורך דין רשלנות רפואית למשל, יעבוד בשירות עסקים, אלא אם כן מדובר בעסק רפואי, כמו למשל קופת חולים או מרפאה גדולה. כנ"ל לגבי תחומים התמחות אחרים, כמו למשל עורך דין לתעבורה. אם לא מדובר ברשויות מקומיות, למשל, כמעט ולא תהיה סיבה להעסיק עורך דין כזה לעסק שוטף.

עסקים חדשים, במיוחד בתחום הייטק והיזמות הנפוצים כל כך, יהיו חייבים להיעזר בשירותיו של עורך דין לכל אורך תחילת דרכם. כל הנושא של הקמת החברה, רישומה ברשם החברות, הסכם מייסדים או חברה, קביעת תקנון החברה, רישום סימן מסחרי, גיוס כספים, משא ומתן וחוזים מול בכירים, עריכת הסכמי עבודה, השתתפות במכרזים, פעילות מול בנקים, רכישת והשכרת נדל"ן, משא ומתן בעסקאות ועוד ועוד שירותים הנגזרים מפעילות עסקית שוטפת שכל עסק, חברה או שותפות אינו יכול להתנהל בלעדיה.

אז יש חברות המעסיקות עורכי דין כשכירים במשרה מלאה או חלקית, וכך חוסכים בעלויות וגם מוודאים שעורך הדין לעולם לא יספק את שירותיו לחברות מתחרות מאותו תחום ולמעשה יקדיש את רוב זמנו לפעילות החברה המעסיקה אותו. חברות אחרות מחזיקות עורכי דין בתשלום חודשי קבוע, הנקרא גם ריטיינר, שלמעשה מכסה את כל מגוון השירותים שאי פעם יזדקקו לו מעורך הדין המשולם, ללא כל תוספת, או בהתאם להסכם ביניהם.

מסלול התשלום הקבוע יכול להיות חסכון אדיר של כסף, אבל גם יכול להיות בזבוז גדול, הכל שאלה של היקף פעילות החברה והצרכים המשפטיים שלה. באופן טבעי, ככל שהחברה גדולה יותר, כך ההתנהלות השוטפת אינטנסיבית יותר ושכירת עורך דין שכיר או בתשלום חודשי קבוע תהיה משתלמת הרבה יותר מאשר תשלום על בסיס פעילות. חברות גדולות לרוב יעדיפו לשכור את שירותיו של משרד עו"ד גדול, ששורת ההתמחויות בתוכו מגוונת ויכולה לתת מענה לשורה של צרכים עסקיים, החל מדיני חוזים, קניין רוחני, דיני עבודה, משפט בינלאומי, קניין ודיני מקרקעין, דיני מיסים, ליטיגציה ואפילו גישור. נכון שלא כל משרד מכיל בתוכו את כל ההתמחויות האלה, אבל לרוב, חברות גדולות יעדיפו משרדים גדולים, וככל שהמשרד גדול יותר, היקף המענים שהוא יכול לתת רחב יותר.